החלטה בתיק בש"פ 5924/12

1.        לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ז' בוסתן), בתיק מ"ת 40033-07-12, מיום 1.8.2012, במסגרתה הוחלט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת"פ 40006-07-12.

כתב האישום

2.        נגד העורר הוגש כתב אישום בגין העבירות הבאות :

א.        נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בתוקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה) וסעיף 2(א) לפקודת הביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

ב.        נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

ג.        סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: החוק).

ד.        תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(2) לחוק.

ה.        שימוש ברכב ללא רשות, לפי סעיף 413 ג לחוק.

3.        על פי עובדות כתב האישום, ביום 16.7.2012 בשעה 16:15, נצפה העורר כשהוא נוהג ברכב השייך לבת זוגו, ברח' בן צבי בעיר רמלה, וזאת ללא רשותה.

           ניידת משטרה, אשר עקבה אחר העורר, עצרה לצידו ברמזור, בכביש 44, טרם פנייתו שמאלה לרחוב החשמל בלוד. השוטר יעקב חיות (להלן: השוטר), ירד מהניידת, חבש לראשו כובע משטרה, וניגש לדלת הנהג. לאחר שהזדהה בפני העורר כשוטר, אמר לעורר "תפתח את הדלת, משטרה", אך העורר סירב לעשות כן. השוטר חזר שוב על דבריו, ואולם העורר, במטרה להתחמק מהשוטרים, החל בנסיעה ועלה בפתאומיות עם רכבו על אי תנועה שניצב משמאלו, ותוך כדי כך פגע, עם צידו הימני של הרכב, ברגלו של השוטר, והצמיד אותו לרכב שמימינו.

           כתוצאה מהמעשה, נגרמה לשוטר חבלה מדממת בברכו, והוא הובהל לבית החולים, שם נחבשה רגלו.

           העורר המשיך בנסיעתו, חצה את הכביש בניגוד לכיוון התנועה, וגרם לכלי הרכב שהגיעו מולו לעצור באופן פתאומי, תוך שהוא כמעט גורם לתאונה. הוא פנה לרחוב החשמל, שם המשיך בנסיעה מהירה, תוך שהוא מחייב את כלי הרכב שנסעו מולו לסטות הצידה. לאחר מכן , פנה העורר לרח' אבא אחימאיר, עקף כלי רכב בצורה מסוכנת כשהדרך אינה פנויה, וסיכן את העוברים והשבים. כשהגיע למעגל התנועה ברח' אבא אחימאיר, הוא נכנס אליו מצד שמאל, בניגוד לכיוון הנסיעה, וסיכן את כלי הרכב שבאו מולו. העורר המשיך בנסיעה מהירה לכיוון רח' אפריאט, תוך שהוא עוקף בפראות כלי רכב. בשלב זה, איבדו השוטרים קשר עין עם העורר, אשר לפי כתב האישום, עצר את רכבו בצד הדרך וברח.

4.        יצויין, כי ביום 1.7.2012, כשבועיים קודם להתרחשות האירועים המפורטים בכתב האישום, נגזר דינו של העורר בתיק פלילי 5059-09-09 בבית משפט השלום ברמלה, במסגרתו הושתו עליו 21 חודשי פסילת רשיון (להלן: התיק האחר).

הבקשה למעצר עד תום ההליכים

5.        עם הגשת כתב האישום, ביקשה המאשימה לעצור את העורר עד לתום ההליכים בעניינו, מכוח סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: חוק המעצרים).

           במסגרת הבקשה טענה המאשימה, כי נגד העורר מצויות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. עוד נטען, כי בעניינו של העורר קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21 (א)(1)(ב) לחוק המעצרים, משום שהתנהגותו, כפי שהיא עולה מכתב האישום, מעידה על מסוכנותו לכלל המשתמשים בדרך, ועל כך שהוא מזלזל ברשויות אכיפת החוק. העובדה שהעורר שב לנהוג, אף שמעולם לא החזיק ברשיון נהיגה ולמרות שנגזרה עליו פסילה ממושכת בתיק האחר, מוכיחה כי הוא שם ללעג ולקלס את החלטות בית המשפט, וכי הוא אינו נרתע מעונש המאסר על תנאי שהושת עליו, במסגרת התיק האחר. לאור זאת, וכן משום שלעורר עבר פלילי מכביד, נטען כי אין כל חלופת מעצר העשויה להבטיח את מטרת המעצר, ויש לעוצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

החלטת בית המשפט קמא

6.        בהחלטתו, ציין בית המשפט המחוזי, כי בא כוח העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של מרשו, אלא שלשיטתו, יש להפנותו לקבלת תסקיר מעצר, לצורך בחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

           בית המשפט קבע, כי טרם בחינת חלופת המעצר, יש לבחון את עצם התכנותה של חלופה זו.